ה.מ.ק.ד.ש.

אז סיני הראל מורי, חשב ומצא דרך לרכז את הכללים והאיכויות של הצ'יקונג החיוניים לתרגולו, והמאפשרים הולכת צ'י בגוף בצורה מיטיבה, כזו שמאפשרת פעולת גוף בריאה.
והוא ניסח את האקרוסטיכון הבא:

"הרפיה": הרפיית השרירים בזמן התרגול, והשקטת התודעה. 

"מכלול": הוליסטי. כל המערכת מעורבת, לא רק איבר כזה או אחר.
"קשר": גוף ונפש.

"דפוסים": תרגול עקבי מביא לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.

"שימור אנרגיה": על-פי חוק "המאמץ המזערי", עקרון ה "Wu wei".

על העקרונות השונים אפרט בפעם הבאה. 
ועד אז: לשנן, לשנן, לשנן.